ספר המצוות, מצוות לא תעשה רכ״ג

מהדורה: ספר המצוות, ורשה 1883

« ספר המצוות Negative Commandments 222 ספר המצוות Negative Commandments 224 »

1 ספר מצוות גדול פתח ↗

ואת א ענבי נזירך לא תבצור כלו' הפירות שהנזרת והפרשת בני אדם מהם ולא הפקרת לא תבצור אותם אינך בוצר אלא מן ההפקר וגם בזו לא תבצור כדרך הבוצרים אלא ישנה כדאיתא בת"כ פרש' בהר פ"א ובירושלמי דשביעית וכן ספיח קצירך לא תקצור פירושו גם בענין זה שהרי הזהירה תורה שלא ינעול אדם כרמו ולא שדהו בשביעית אלא יהא הפקר לכל שנאמר והשביעית תשמטנה ונטשתה כאשר יתבאר בסמ"ע מ"ע קמ"ח :

1 משנה תורה, מצוות לא תעשה פתח ↗

שלא לאסוף פירות האילן בשביעית כדרך שאוספין בכל שנה ושנה, שנאמר "ואת עינבי נזיריך לא תבצור" ויקרא כה,ה.

1 ספר החינוך פתח ↗

שֶׁלֹּא נֶאֱסֹף פֵּרוֹת הָאִילָן בַּשְּׁבִיעִית כְּדֶרֶךְ שֶׁאוֹסְפִין אוֹתָן בְּכָל שָׁנָה – שֶׁלֹּא נֶאֱסֹף מָה שֶׁיּוֹצִיאוּ הָאִילָנוֹת בַּשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִית כְּדֶרֶךְ שֶׁאוֹסְפִין בְּנֵי אָדָם פֵּרוֹת אִילָנוֹתֵיהֶם בְּכָל שָׁנָה. אֲבָל יֵשׁ לָנוּ לַעֲשׂוֹת בַּדָּבָר שִׁנּוּי כְּדֵי לְהַרְאוֹת שֶׁהַכֹּל כְּהֶפְקֵר בְּשָׁנָה זוֹ. וְזֶהוּ פֵּרוּשׁ ויקרא כה ה וְאֶת עִנְּבֵי נְזִירֶךָ לֹא תִבְצֹר. כְּלוֹמַר, שֶׁלֹּא תִּבְצֹר כְּדֶרֶךְ הַבּוֹצְרִים, שֶׁכֵּן בָּא עָלָיו הַפֵּרוּשׁ הַמְקֻבָּל, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שביעית פ"ח מ"ו מִכָּאן אָמְרוּ תְּאֵנִים שֶׁל שְׁבִיעִית אֵין קוֹצִין אוֹתָן בַּמֻּקְצֶה, אֲבָל קוֹצֶה הוּא בַּחֻרְבָּה, וְאֵין דּוֹרְכִין עֲנָבִים בַּגַּת, אֲבָל דּוֹרֵךְ הוּא בָּעֲרֵבָה, אֵין עוֹשִׂין זֵיתִים בַּבַּד וּבַקֹּטֶב, אֲבָל כּוֹתְשָׁם הוּא וּמַכְנִיס לַבּוֹדֵדָה. וּפֵרוּשׁ נְזִירֶךָ כְּלוֹמַר, שֶׁהִנְזַרְתָּ וְהִפְרַשְׁתָּ אוֹתָם מִבְּנֵי אָדָם וְלֹא עָשִׂיתָ מֵהֶן הֶפְקֵר לֹא תִּבְצֹר אוֹתָם עַד שֶׁתַּפְקִירֵם, כֵּן הוּא דַּעַת רַשִׁ"י זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה עה"ת שם כִּי הוּא סוֹבֵר שֶׁהַשּׁוֹמֵר שָׂדֵהוּ וּפֵרוֹתָיו בַּשְּׁבִיעִית אֵין הַפֵּרוֹת נֶאֱסָרִין. וְכֵן כָּתַב בְּפֵרוּשָׁיו בְּסֻכָּה לט, ב ד"ה אבל וּבִיבָמוֹת קכב א ד"ה של. וְכֵן הַדָּבָר לָמֵד מִדִּין תּוֹרָה בִּרְאָיוֹת נְכוֹנוֹת. וּמָה שֶׁאָמְרוּ בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים בהר א ג וְאֶת עִנְּבֵי נְזִירֶךָ לֹא תִבְצֹר מִן הַשָּׁמוּר בָּאָרֶץ אִי אַתָּה בּוֹצֵר, אֲבָל בּוֹצֵר אַתָּה מִן הַמֻּפְקָר, נְפָרֵשׁ לְדַעְתֵּנוּ זֶה מִן הַשָּׁמוּר בָּאָרֶץ אִי אַתָּה בּוֹצֵר, בְּעוֹד שֶׁיְּהֵא שָׁמוּר אָסוּר לְךָ לִבְצֹר מֵהֶם, אֲבָל לֹא שֶׁיֵּאָסְרוּ הַפֵּרוֹת בְּכָךְ. וְהָרַמְבַּ"ן זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בפירוש עה"ת כאן פֵּרֵשׁ נְזִירֶךָ כְּלוֹמַר, גֶּפֶן שֶׁלֹּא עֲבָדוּהוּ וְלֹא זָמְרוּ אוֹתוֹ, כִּי כָּל גֶּפֶן שֶׁלֹּא יִזָּמֵר וְלֹא יֵעָבֵד אָמַר שֶׁיִּקָּרֵא כֵּן, וְיֹאמַר הַכָּתוּב שֶׁאֲפִלּוּ כֶּרֶם הַנְּזִירוּת לֹא נִבְצֹר כְּדֶרֶךְ שֶׁבּוֹצְרִין בִּשְׁאָר הַשָּׁנִים, וְכָל שֶׁכֵּן כֶּרֶם שֶׁנֶּעֱבַד. שֹׁרֶשׁ מִצְוָה זוֹ עִם מִצְוַת שְׁבִיעִית שֶׁלְּפָנֶיהָ אֶחָד הוּא. וְהִנֵּה כָּתַבְתִּי לְךָ מְקוֹמָהּ אַיֵּה מצוה פד, וְשָׁם תִּמְצָא בְּאֵיזֶה מָקוֹם נוֹהֶגֶת וּבְאֵיזֶה זְמַן, וּבַמַּסֶּכְתָּא הַבְּנוּיָה עַל עִנְיָנִים אֵלֶּה וְהִיא מַסֶּכֶת שְׁבִיעִית שָׁם יִתְבָּאֲרוּ כָּל דִּינֵי מִצְוֹת אֵלּוּ בַּאֲרֻכָּה, תִּזְכֶּה וְתִלְמַד וּתְלַמֵּד.

1 הזהיר מללקט מה שיצמחו האילנות מן הפירות בשנה ז' כמו שנאסוף פירותיהם בכל שנה, אבל נעשה אותו בשנוי להורות כי הוא הפקר. והוא אמרו ואת ענבי נזיריך לא תבצור, ובא הפירוש לא תבצור כדרך הבוצרים. מכאן אמרו חכמים תאנים של שביעית אין קוצין אותן במוקצה אבל קוצין אותן בהרבה, ואין דורכין ענבים בגת אבל דורך אותן בעריבה, ואין עושין זיתים בבד ובקוטב אבל כותש הוא. וכבר התבארו משפטי מצוה זו עם שלפניו במסכת שביעית. שם, שם פ"ד:

1 ספרא פתח ↗

ג "את ספיח קצירך לא תקצור" – מכאן סמכו חכמים על הספיחים שיהיו אסורים בשביעית. "ואת ענבי נזירך לא תבצור" – מן השמור בארץ אין אתה בוצר אבל אתה בוצר מן ההפקר. "לא תבצור" – לא תבצור כדרך הבוצרים. מיכן אמרו: תאנים של שביעית אין קוצים אותם במוקצה אבל קוצה אותה בחורבה. אין דורכים ענבים בגת אבל דורכים בעריבה. אין עושים זיתים בבד ובקוטב אבל כותש ומכניס לבדידה. ר' שמעון אומר אף טוחן הוא בבד ומכניס לבדידה.

1 משנה תורה, הלכות שמיטה ויובל פתח ↗

הַפֵּרוֹת שֶׁיּוֹצִיא הָאִילָן בַּשְּׁבִיעִית לֹא יַאַסְפֵם כְּדֶרֶךְ שֶׁאוֹסֵף בְּכָל שָׁנָה שֶׁנֶּאֱמַר ויקרא כה ה "וְאֶת עִנְּבֵי נְזִירֶךָ לֹא תִבְצֹר". וְאִם בָּצַר לַעֲבוֹדַת הָאִילָן אוֹ שֶׁבָּצַר כְּדֶרֶךְ הַבּוֹצְרִים לוֹקֶה: וְכֵיצַד עוֹשֶׂה. תְּאֵנִים שֶׁל שְׁבִיעִית אֵין קוֹצִין אוֹתָן בְּמֻקְצֶה אֲבָל מְיַבְּשָׁן בֶּחָרָבָה. וְלֹא יִדְרֹךְ עֲנָבִים בַּגַּת אֲבָל דּוֹרֵךְ הוּא בַּעֲרֵבָה. וְלֹא יַעֲשֶׂה זֵיתִים בְּבַיִת הַבַּד. אֲבָל כּוֹתֵשׁ הוּא וּמַכְנִיס לְתוֹךְ בַּד קָטָן בְּיוֹתֵר וְטוֹחֵן בְּבֵית הַבַּד וּבַקֹּטֶב וּמַכְנִיס לְבַד קְטַנָּה. וְכֵן בִּשְׁאָר הַדְּבָרִים כָּל שֶׁיָּכוֹל לְשַׁנּוֹת מְשַׁנֶּה: מִצְוַת עֲשֵׂה לְהַשְׁמִיט כָּל מַה שֶּׁתּוֹצִיא הָאָרֶץ בַּשְּׁבִיעִית שֶׁנֶּאֱמַר שמות כג יא "וְהַשְּׁבִיעִת תִּשְׁמְטֶנָּה וּנְטַשְׁתָּהּ". וְכָל הַנּוֹעֵל כַּרְמוֹ אוֹ סָג שָׂדֵהוּ בַּשְּׁבִיעִית בִּטֵּל מִצְוַת עֲשֵׂה. וְכֵן אִם אָסַף כָּל פֵּרוֹתָיו לְתוֹךְ בֵּיתוֹ. אֶלָּא יַפְקִיר הַכּל וְיַד הַכּל שָׁוִין בְּכָל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר שמות כג יא "וְאָכְלוּ אֶבְיֹנֵי עַמֶּךָ". וְיֵשׁ לוֹ לְהָבִיא לְתוֹךְ בֵּיתוֹ מְעַט כְּדֶרֶךְ שֶׁמְּבִיאִין מִן הַהֶפְקֵר. חָמֵשׁ כַּדֵּי שֶׁמֶן חֲמִשָּׁה עָשָׂר כַּדֵּי יַיִן. וְאִם הֵבִיא יֶתֶר מִזֶּה מֻתָּר:

« ספר המצוות Negative Commandments 222 ספר המצוות Negative Commandments 224 »